את לא יודעת, פה היה הכל הרים אין סלעים, אין שום דבר היינו כמו קיבוץ, הכרנו אחד את השני התחברנו פה, שכנים לא הולכים לבתים לשבת מדברים במכולת מדברים אחר כך באה השכנה באותו בניין קוראים לה ג'ולייט ואני גם, ג'ולייט ואני שרה יש לי, והיא שרה יש לה אז היו קוראים לי ג'ולייט למטה ג'ולייט למעלה, היו קוראים לי שרה למטה או שרה למעלה היה בהתחלה קשה, היה איש אחד ספר אחד היה שורף, עושה זהב היה לי ילד אחד ישן בארגז וככה הסתדרנו איך חיינו, לא יודעת... מדברים, במכולת מדברים בארבע היו הולכים לחכם שועה, לומדים, היה נותן להם שקיות של ממתקים את יודעת, קונים את הילדים בצורה כזאת אז היו קוראים לי… המילים לשיר לקוחות מתוך ראיון מוקלט עם ג׳ולייט שבתאי, תושבת הקטמונים.

א. מודעות אבל בִרחוב בר-יוחאי בַקטמונים מספרות כי פְרֵיחָה מתה אתמול, ודווקא לא היתה נשואה לְעַרְס, דווקא ליחזקאל בעלה. בְשורשה היה פרח שֶמשמעותו שמחה, אבל נכדיה ששכחו לדבר ערבית התביישו בִשמה מחוץ לכותלי הבית. לא רצו שיצחקו עליהם, וצדקו. גם כך לנכדותיה של פְרֵיחָה קוראים פְרֵיחוֹת בבית-הספר, והן לא מסבירות שפְרֵיחָה זאת שמחה, שנכדות צריכות להיות שמחות כשהן נקראות בשם סבתן, שפְרֵיחָה מתה אתמול ולכן הן שותקות כששוב קוראים אחריהן פְרֵיחוֹת. ב. אתמול בבית-הספר הילדים אמרו פְרֵיחָה לזאת ועַרְס לזה. עצרתי את השיעור כדי לשאול מי מהם יודע ערבית. תלמיד אחד ידע והסביר מה זאת פְרֵיחָה, אבל לא זכר מהו עַרְס. הוצאתי מהארנק דף מצולם ומקופל, עליו כתוב שיר אחד של סמי שלום שטרית, וביקשתי מאחד הילדים שיקרא: "פְרֵיחָה שם יפה אמרה. פְרֵיחָה שם יפה". קרא והילדים צוחקים. פְרֵיחָה שם מצחיק. אולי מעתה, חשבתי, כשישמעו פְרֵיחָה יחשבו על שירה, או על בתיה הלבנים של דַאר אֶלְבַּיְדַא במרוקו. כשיצאתי לרחוב שמול בית-הספר ראיתי את מודעות האבל לפְרֵיחָה, ולחשתי לה בלי שישמעו האבלים: מי יביא מעט מעפרה של דַאר אלְבַּיְדָא להניח עם עפר ארץ- ישראל בקברךְ, פְרֵיחָה, נכדות רבות לך, מי מהן תביא מעט מעפר דַאר אלְבַּיְדָא להניח עם עפר ארץ-ישראל.

נַעֲרָה שְׁחוֹרָה עִם חֲטָטִים בַּפָּנִים עַלִּיזָה אַלְפַנְדָּרִי בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹעַד לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְכַבֶּסֶת אֶת בְּגָדֶיהָ כְּמִי שֶׁעוֹשָׂה הַטּוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים אַחַר כָּך תָּדִיחַ רִצְפָּה וּתְתַקֵּן פְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל הִיא מַתְאִימָה אֶת צֶבַע הַחֻלְצָה לַחֲצָאִית הִיא לֹא שָׂמָה עַל הַחֲטָטִים בַּפָּנִים הִיא שָׂמָה עַל זֶה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל "מֵיק אַפּ" וְלֹא רוֹאִים כָּל כָּך. בִּכְלָל זְכֻיּוֹתֶיהָ וְהַצְלָחוֹתֶיהָ לֹא תְּלוּיוֹת בָּזֶה הִיא מַקְפִּידָה לְמַלֵּא אֶת חוֹבוֹתֶיהָ לְפִי הַסֵּדֶר וַאֲמוּנָה הֵיטֵב עַל מִי "בְּסֵדֶר" מִי "לֹא בְּסֵדֶר". מִדֵּי פַּעַם יֵשׁ לָהּ הִתְפָּרְצֻיּוֹת, אֲבָל בְּצֶדֶק בְּהִתְחַשֵׁב בָּעֻבְדָּה שֶׁכָּל כָּך הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים אֵיך לְהִתְנַהֵג זֶה הַטֶּבַע שֶׁלָּהּ הִיא לֹא סוֹבֶלֶת אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים שְׁטֻיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶן טַעַם וְשֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים עַל הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם אִמָּא שֶׁלָּהּ מֵתָה מֵהֶתְקֵף לֵב כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְאַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁרָת בְּבֵית ֿסֵפֶר מַמְלַכְתִּי דָּתִי עַל יַד הַבַּיִת הִיא אוֹהֶבֶת אֶת הָאָח שֶׁלָּהּ יַעֲקֹב שֶׁהִתְקַדֵּם בַּחַיִים וְהוּא אַדְמִינִיסְטְרָטוֹר בְּמַחְלֶקֶת הַמֶּשֶׁק שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אַחֲרַאי עַל כָּך וְכָך עוֹבְדִים שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד. הִיא כַּתְבָנִית וּמַסְפִּיקָה 120 מִלִּים בְּדַקָּה הָעֲבוֹדָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בִּשְׁבִילָהּ בַּחַיִּים כָּל בֹּקֶר בְּ7:30 בְּדִיּוּק רוֹאִים אוֹתָהּ בַּתַּחֲנָה (יֵשׁ לָהּ קְבִיעוּת וְגַם הַפֶּנְסִיָּה שֶׁלָּהּ מְסֻדֶּרֶת). בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת הִיא סוֹרֶגֶת גּוֹבְּלֶנִים שֶׁקָּנְתָה בָּעִיר הָעַתִּיקָה בְּשַׁבָּת. אָשֵׁר מִתְקַשֵּׁר לִפְעָמִים מִן הַמּוּסָך אֲבָל הִיא לֹא מַרְאָה לוֹ פָּנִים כָּל כָּך זֶה טוֹב בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּדַע שֶׁהִיא רְצִינִית וְשֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב שֶׁהִיא תַּסְכִּים לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה. לִפְעָמִים הִיא יוֹצֵאת עִם אָח שֶׁלָּהּ יַעֲקֹב לְסֶרֶט מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי וּבְנַעֲלַיִם מְצֻחְצָחוֹת וְכָל הַשְּׁכוּנָה רוֹאָה שֶׁהִיא מְבַלָּה וְהַשֵּׁם שֶׁלָּהּ נִשְׁאָר נָקִי. כֻּלָּם בַּשְּׁכוּנָה יוֹדְעִים שֶׁעַלִּיזָה הִיא בַּחוּרָה לְלֹא רְבָב אוֹמֶרֶת "שָׁלוֹם" וּ"מַה שְּׁלוֹם הַיְלָדִים" יוֹדַעַת לִתְפֹּר וְיוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת בַּחוּרָה רְצִינִית. יוֹם יָבוֹא וְהַמַּזָּל שֶׁלָּהּ יָבוֹא גַּם כֵּן יָבוֹא בָּחוּר לָעִנְיָן וְהִיא תִּתְחַתֵּן וְתוֹלִיד יְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְיַעֲרִיכוּ אֶת הָאִמָּא שֶׁלָּהֶם.